#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפז. 1) האם עבד עברי גופו קנוי 2) האם עבד כנעני חשיב שאלה בבעלים? 	"1) אין גופו קנוי לענין שלא נאמר בו יד עבד כיד רבו. וכתבו התוס' (ד""ה דלא) דהא דאמרינן בקידושין שגופו קנוי היינו לענין שאין גרעונו מחול אם מחל בעל פה אלא בשטר.2) כתבו התוס' (ד""ה באומר) כשנשאל הבעלים עצמו עם הפרה ושלח עבדו במקומו חשיב שאלה בבעלים אבל כששואל את עבדו להוליך הפרה אליו הוה ליה כשואל שתי פרות דעבדו כבהמתו דמי."	"ב""מ צט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפח. א""ל הכיש בפרתך ותבוא ויצאה מרשות משאיל ומתה, לרב האם חייב השואל ומדוע כשיצאה 1) לרשות שואל ואיכא גזייתא 2) לרשות הרבים ? "	"1) חייב דסמכא דעתיה שתבוא לרשותו.2) כתבו התוס' (ד""ה כיון) בתי' ראשון שפטור כיון שמשיכה אינה קונה ברה""ר. ובתי' שני כתבו שחייב דלענין להתחייב באונסין קניא משיכה ברה""ר אע""ג דאינה קונה לענין מקח."	"ב""מ צט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפט. השואל קרדום מחבירו מתי קונה אותו לענין 1) אונסין 2) שלא יוכל המשאיל לחזור? 	1) משעת משיכה.2) לרב הונא משעה שבקע בו. לרב אמי שמיירי לענין מעילהמדאורייתא משעה שמשך. לר' אלעזר תקנו מדרבנן משעה שמשך.	"ב""מ צט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצ. תניא בקע בקרדום של הקדש בא חברו ובקע בו וכו' כולם מעלו, נטלו ונתנו לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל. מדוע ברישא כולם מעלו ומדוע בסיפא רק הוא מעל? 	"פירשו התוס' (ד""ה וחבירו) שברישא איירי בגזברים המסורים להם קרדומות של הקדש דכל אחד מעל לפי מה שנהנה ואינו יוצא לחולין שהרי לא נתכוונו להוציא מרשות שהוא שם. ובסיפא מיירי שנתן לחבירו שאינו גזבר ומעל לפי שנתכוון להוציא מרשותו."	"ב""מ תוס' צט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצא. סבל ששבר חבית יין לחנוני שנמכרת בה' ביום השוק ובד' בשאר ימים. מה הדין ומדוע אם מחזיר 1) קודם יום השוק הראשון 2) לאחר יום השוק הראשון? 	"1) מחזיר לו חבית של יין כיון שיוכל למוכרה ביום השוק.2) אם לא היה לו יין למכור מחזיר לו ה' שאינו צריך לקבל חבית ולשומרה עד יום השוק הבא. ומנכה לו שכר טרחו כפועל בטל ושאר הוצאות שחסך. ואם היה לו למכור ולא מכר מחזיר לו חבית יין שהרי גם ביום השוק לא היה מוכרה <sup>רמז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמז.  לפי' רש""י ותוס' לא משנה מתי שבר אבל לפי' הרא""ש  (סי' יז)  אם שבר ביום רגיל שאז החבית שווה ד' משלם ד' כשעת השבירה. ואם שבר ביום השוק שאז החבית שווה ה' אם משלם ביום רגיל צריך לתת לו ה', אבל אם משלם ביום השוק הבא, אם אין לו כעת חבית למכור יכול לתת לו חבית שימכרנה, אך אם יש לו כעת חביות לא יוכל לתת לו חבית כיון שלא יוכל למוכרה וצריך לתת לו ה'.</span>"	"ב""מ צט:"		
